פסק-דין בתיק ת"א 22203-05

לפני תביעה שהגישה התובעת נגד הנתבעים 1, 3 ו-4 על כך שהפרו הסכם שבינם לבין התובעת לפיו תספק התובעת גז לבניין שנבנה על ידי הנתבעות 1 ו-3, ונגד הנתבעת 2, על כך שגרמה לנתבעים 1, 3 ו-4 להפר את ההסכם האמור. הנתבעת 1 הגישה תביעה שכנגד, נגד התובעת וה"ה צבי ואהוד דגני, על כך שהטעו אותה לגבי תנאי ההתקשרויות שלהם עם קבלנים אחרים, וכתוצאה מכך, היא לא נהנתה מאותם תנאים ביחסיה עם התובעת לגבי בניינים אחרים.

א. העובדות הצריכות לעניין ועיקר טענות הצדדים .

התביעה העיקרית

1.         התובעת עוסקת באספקת גז לצרכנים במגזר הפרטי והציבורי.

הנתבעת 1 (להלן: " הנתבעת 1" או " התובעת שכנגד") עוסקת בבנייה, ומצויה בבעלותם ובניהולם של מר משה קולסקי ומר יצחק קולסקי, וכן בבעלותם של מר רונן קולסקי, הנתבע 4, והגב' יפה קולסקי.

הנתבעת 2 עוסקת באספקת גז לצרכנים במגזר הפרטי והציבורי, וידועה בשמה המסחרי "אמישראגז".

הנתבעת 3 עוסקת בבנייה, ומצויה בבעלותם ובניהולם של מר משה קולסקי ומר יצחק קולסקי.

הנתבע 4, בנו של מר משה קולסקי ואחיו של מר יצחק קולסקי. התובעת טוענת כי הנתבע 4 הוא שהזמין מהתובעת, בשם הנתבעות 1 ו-3, התקנת תשתית הגז בבניין. למצער, טוענת התובעת, כי הנתבע 4 יצר כלפיה מצג לפיו הוא בעל סמכות להתקשר, כאמור, בשם הנתבעות 1 ו-3.

(הנתבעים 1, 3 ו-4, יחד ולחוד, להלן: " הקבלן").

2.         לטענת התובעת, במהלך השנים נרקם בין התובעת לקבלן דפוס עבודה קבוע, במסגרתו הזמין הקבלן את התובעת להקים תשתית לאספקת גז בבניין אותו הוא בונה. בתמורה להשקעת התובעת בהקמת תשתית הגז, חייב הקבלן את רוכשי הדירות, להתקשר בהסכם לאספקת גז עם התובעת. לפיכך, הזמנת תשתית גז על ידי הקבלן, כלל בחובה, התחייבות של הקבלן להפנות את רוכשי הדירות להתקשר בהסכם להספקת גז עם התובעת.

3.         התובעת טוענת כי בעניינינו, פנה הקבלן, ביוזמתו, באמצעות הנתבע 4, לתובעת והזמינה להקים תשתית לאספקת גז בבניין שנבנה על ידו, ברחוב דניאל ליפשיץ 71 בפתח-תקווה (להלן: " הבניין").  

4.         בעקבות הזמנה זו, טוענת התובעת, כי היא התקינה תשתית גז מלאה, המוכנה לחיבור לבלוני גז ותחילת אספקת גז שוטפת לדירות בבניין.

5.         התובעת טוענת כי נכרת בינה ובין הקבלן הסכם, הן בעל-פה והן על דרך ההתנהגות, לפיו התובעת היא שתספק גז לבניין. 

6.         במרוצת הזמן התגלה לתובעת כי בלוני גז של הנתבעת 2 מותקנים על תשתית הגז שהתקינה התובעת, וכי הקבלן הפר את ההסכם איתה.

7.         לטענת התובעת, הנתבעת 2 הייתה צריכה לדעת כי נכרת בין התובעת לבין הקבלן הסכם להתקנת תשתית גז בבניין והתחייבות של הקבלן להפנות את רוכשי דירות לכריתת הסכם לאספקת גז עם התובעת, משום שתשתית הגז המלאה שהותקנה בבניין הייתה של התובעת. התובעת מבקשת לחייב את הנתבעת 2 בפיצוי בגין גרם הפרת חוזה ובהחזר רווחיה בגין השימוש בתשתית הגז שהתקינה התובעת בבניין בעילה של עשיית עושר ולא במשפט.

8.         התובעת מבקשת לחייב את הנתבעים, יחד ולחוד, בעלות הקמת תשתית הגז וכן בגין הרווחים שנמנעו ממנה לתקופה של עשר שנים, שלטענה מהווה תקופה סבירה של התקשרות עם צרכני גז, במהלכה היא הייתה אמורה לספק גז בתמורה בבניין.  

9.         הקבלן טוען כי לא נכרת בין הצדדים הסכם, אף לא בעל-פה או בכל דרך אחרת, בקשר להספקת גז לדירות בבניין. התובעת הוזמנה לבצע התקנה של תשתית הגז בלבד, וזאת על ידי מר יצחק קולסקי, ולא על ידי הנתבע 4. לטענתו, הנתבעת 3 לא התחייבה מעולם כלפי התובעת כי זו האחרונה תספק גז לבניין.

10.        לטענת הקבלן, משלא נכרת הסכם, כאמור בתביעה העיקרית, לא זכאית התובעת לסעדים המפורטים בכתב התביעה, ובכלל זה בגין פיצוי בגין אבדן רווחים צפויים עבור צריכת גז במשך עשר שנים. כמו כן טוען הקבלן, כי הדרישה לתשלום פיצוי בגין אבדן הכנסה צפויה במשך עשר שנים, עומדת בסתירה לזכותו של צרכן לבחור את ספק הגז שלו ואת הזכות שניתנה לו לעבור מספקית גז אחת לאחרת, בהתאם להוראת סעיף 17 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה), תשמ"ט-1989.

11.        התובעת טוענת כי במעשי הנתבעים שלעיל יש גם משום רשלנות מצידם.